“בסוכות תשבו שבעה ימים” כמעט ואין ילד או ילדה בישראל שלא מכירים את הציווי הזה כלשונו כפי שהוא מופיע בספר ויקרא, בפרק בו מצווים בני ישראל לחגוג את חג הסוכות. גם כולנו למדנו בגן על ארבעת ושבעת המינים, אירוח אושפיזין ובניית וקישוט הסוכה. אז האם מדובר במצוות שחובה לעשותן או במנהגים תרבותיים שהשתרשו בעם ישראל עם הזמן? כל התשובות בכתבה
על פי התורה ישנם שבע מצוות בחג הסוכות: ישיבה בסוכה, ארבעת המינים: ערבה בהושענא – רבה , נסוך המים, קרבן חגיגה שמחה (קרבן שלמים), וקרבנות העולות. מאז חורבן ביתה מקדש השני אסורה הקרבת הקורבנות ולכן מצווים היום היהודים בארבעת המצוות הראשונות בלבד. הראשונה ואולי המוכרת ביותר היא הישיבה בסוכה במשך שבעה ימים, כאשר משמעות הישיבה היא אכילת כל אחורה בסוכה. ניתן כמובן גם לישון בסוכה, לשחק או לארח חברים, אך אלו הן אינן מצוות מהתורה. על מנת שהסוכה בה אתם אוכלים תהיה כשרה אף היא יש להקפיד כי יש בה 3 דפנות לפחות, היא עשויה מחומר חזק וקשיח והסכך שעליה צפוף דיו כדי לספק צל, אך לא עד כדי כך שלא ניתן לראות דרכו את הכוכבים המסמלים על כניסת וצאת החג. בנוסף לדרישות הכשרות, עדות מסוימות נוהגות גם לשים כיסא השמור לאליהו הנביא, לקשט בתמונות האושפיזין או להוסיף לכל אחת מקורות הסוכה ענפי דקל.
ארבעת מינים או שבעת המינים?
ארבעת המינים הם ערבה, לולב, הדס ואתרוג והם מסמנים את ארבעת סוגי האנשים המרכיבים את עם ישראל, שבעת המינים חיטה, שעורה, גפן, זית, תאנה ורימון – פירות וגידולים למאכל אשר ארץ ישראל התברכה בהם. שבעת המינים אינם קשורים בהכרח לחג הסוכות, נהוג לציין אותם גם בחג השבועות, ולכן גם אין מצווה הקשורה בהם, אך עדות מסוימות נוהגות לקשט בהם או בתמונותיהם את הסוכה. ארבעת המינים לעומת זאת כן קשורים למצוות החג, כאשר בכל יום מימות החג (מלבד שבת) יש לברך עליהם. ניתן לעשות זאת בכל מקום, אך המהדרין עושים זאת כמובן בסוכה. בנוסף הערבה קשורה למצווה נוספת, מצוות ערבה בהושענא – רבה. זהו היום האחרון של חג הסוכות בו גומר אלוהים את חתימת הדין עליה הוחלט ביום כיפור. המצווה ביום זה כפי שהונהגה על פי הנביאים היא לחבטות בקרקע 5 פעמים עם 5 ערבות המאוגדות יחדיו.
ושמחת בחגייך
המצווה האחרונה ואולי המהנה מכולן היא המצווה לשמוח. אף על פי שרובנו שמחים בכל חג, אולי תופתעו לגלות שאין זו מצווה מהתורה מכולם אלא רק עבור חגים ספציפיים קיים בציווי המפורש לשמוח. השמחה בחג סוכות נועדה להזכיר את השמחה הגדולה שהייתה בבית המקדש הידועה כ”שמחת בית השואבה”, והייתה ידועה כחגיגה הגדולה ביותר של העם היהודי עד שמי שלא ראה אותה לפחות פעם אחת בחייו “לא ראה שמחה מימיו”.
